PGR בקנאביס רפואי בישראל – שלא נדע

מזרזי ומעכבי צמיחה (Plant Growth Regulators – PGR)
הם חומרים כימיים המשמשים לוויסות צמיחה של צמחים.

מזרזי ומעכבי צמיחה בקנאביס רפואי בישראל – כל מה שחשוב לדעת.
בתחום הקנאביס הרפואי, חומרים אלו עשויים לשמש לשיפור התפוקה,
לשינוי מבנה הפרחים ולשליטה בגודל ובמשקל הצמח.

(בתחתית הפוסט מצורף מסמך ממשרד הבריאות
עם הסבר שמראה את החומרים והספים המותרים בגידול קנאביס רפואי בישראל).

מה הם PGR וכיצד הם פועלים?

דוגמאות לחומרים נפוצים:

1. Paclobutrazol (פאקולובוטרזול):
   משמש לעיכוב צמיחה וליצירת פרחים צפופים וכבדים.
2. Daminozide (דמינוזיד):
   מכונה גם Alar, חומר המשמש לעידוד פריחה מהירה ומבוקרת.
3. Chlormequat Chloride (כלורמקוואט כלוריד):
   מווסת צמיחה, מפחית גובה ומקדם יצירת פרחים קומפקטיים.
4. Gibberellins (גיברלינים):
   משמשים כמעודדי צמיחה, מקדמים הארכת גבעולים וגדילה מהירה.

מדוע משתמשים ב-PGR בקנאביס רפואי?

בתעשייה המסחרית, במיוחד בתחום הקנאביס, ישנה שאיפה לייעל את הגידול:

• הגדלת משקל היבול.
• שיפור מראה אסתטי של הפרחים.
• שליטה בזמני הגידול.

הסכנות הבריאותיות בשימוש ב-PGR בקנאביס רפואי

שאריות של חומרים אלו עלולות להישאר בצמח גם לאחר הייבוש והשימוש:

1. בעיות נשימה:
   עישון שאריות של PGR עלול לגרום נזק לריאות ולפגוע בתפקוד מערכת הנשימה.
2. קרצינוגניות (מסרטנים):
   חומרים מסוימים, כמו Daminozide, נחשבים למסרטנים פוטנציאליים בשאיפה או בליעה.
3. נזק לכבד ולכליות:
   חשיפה ממושכת לכימיקלים אלו עשויה לגרום לעומס רעיל על איברים אלו.
4. השפעות על מערכת העצבים:
   חומרים מסוימים יכולים להשפיע על מערכת העצבים ולגרום לתופעות כמו עייפות,
   כאבי ראש ואף נזקים נוירולוגיים.

כיצד לזהות קנאביס עם שאריות PGR?

1. מראה הפרחים:
   פרחים כבדים במיוחד, בעלי מרקם צפוף מדי, עשויים להעיד על שימוש ב-PGR.
2. ריח וטעם:
   לעיתים, שימוש ב-PGR עשוי לשנות את הארומה הטבעית של הקנאביס ולהעניק לו טעם כימי.
3. תחושת עישון:
   קנאביס עם שאריות PGR עשוי לגרום לתחושת בעירה חזקה ולצריבה בגרון.

תמיד תזכרו את התמונה הזאת ממגזין טיים 1970 שבה הם הציגו את הזנים המשובחים ביותר בעולם דאז.
אלו הגנטיקות המקוריות של כל הזנים החדשים, תראו אז תראו היום ותעשו חושבים.
ממש לא קשה לזהות PGR בקנאביס בהתחשב בתמונה הזאת.

פתרונות ואלטרנטיבות לשימוש ב-PGR

• שיטות גידול אורגניות:
  שימוש בחומרים טבעיים כמו קומפוסט, תה קומפוסט ותוספי חנקן טבעיים.
• שיטות גידול מתקדמות:
  שימוש בתאורה איכותית, בקרת טמפרטורה ולחות
  ושיטות גידול הידרופוניות המפחיתות את הצורך במווסתי צמיחה.

PGR הם כלי עוצמתי לשיפור ייצור הקנאביס, אך השימוש בהם מעלה סוגיות בריאותיות חמורות.
בתעשיית הקנאביס הרפואי בישראל, נדרש פיקוח קפדני והעדפת שיטות גידול בטוחות ואורגניות
כדי להבטיח מוצר איכותי ובטוח למטופלים.

אם אתם מטופלים בקנאביס רפואי, שאלו את הספק שלכם על בדיקות המעבדה של המוצר
וודאו שאתם מקבלים קנאביס איכותי, נקי ובטוח לשימוש.

המצב בישראל: רגולציה ובדיקות מעבדה

למרות האסדרה המחמירה של גידול קנאביס רפואי בישראל,
ישנם מקרים שבהם משתמשים ב-PGR כדי לעמוד בדרישות שוק גבוהות.
המשרד לביטחון פנים בשיתוף עם משרד הבריאות מחייב בדיקות מעבדה יסודיות,
כולל איתור שאריות חומרים כימיים בקנאביס הרפואי.

המסמך שפרסם משרד הבריאות בנושא משרד הבריאות PGR ספים

הסבר מפורט למסמך משרד הבריאות: שאריות חומרי הדברה בקנאביס רפואי

המסמך – עיקרי הדברים

המסמך שפורסם על ידי משרד הבריאות מפרט את רשימת החומרים הכימיים (PGR וחומרי הדברה)
שמותר או אסור להשתמש בהם בגידול קנאביס רפואי בישראל.
המטרה היא להבטיח את בטיחות הצרכנים ולמנוע סיכונים בריאותיים
הנובעים מחשיפה לחומרים מסוכנים.
המסמך קובע ספים מרביים לשאריות של חומרים מסוימים בקנאביס,
בעוד שחומרים אחרים נאסרו לחלוטין.

רשימת החומרים המאושרים והשימוש המותר

המסמך כולל רשימה של חומרים פעילים שמותר להשתמש בהם
בכפוף לספים מרביים מחמירים. הנה דוגמאות:

חומרים המאושרים לשימוש תחת סף מרבי מסוים

• Abamectin (Avermectine B1a + Avermectine B1b) – סף מרבי: 0.1 PPM
  • חומר זה משמש בעיקר להדברת מזיקים, אך שאריות ממנו בכמות גדולה עלולות להיות רעילות.
• Azoxystrobin – סף מרבי: 0.05 PPM
  • פטרייתי המשמש למניעת מחלות בצמח, אך במינון גבוה עלול להיות רעיל למערכת העצבים.
• Chlorantraniliprole – סף מרבי: 0.1 PPM
  • חומר שמיועד למניעת מזיקים בצמח ואינו נחשב מסוכן ברמות נמוכות.

חומרים עם סף זיהוי מינימלי בלבד (LOD)

חומרים המסומנים בכוכבית (*) ברשימה, כמו Paclobutrazol, אסורים לשימוש.
במקרה של גילוי החומר באצוות קנאביס, המוצר ייפסל לשימוש,
אלא אם התקבל אישור מיוחד מראש.

חומרים מסוכנים שנאסרו לשימוש לחלוטין

המסמך מפרט חומרים כימיים מסוימים שאסור להשתמש בהם כלל בגידול קנאביס,
בשל רעילותם או השפעתם המזיקה. בין החומרים האסורים:

• DDT: חומר הדברה ידוע לשמצה שמוגדר כמסרטן ודורש איסור מוחלט על השימוש בו.
• Chlorpyrifos: חומר הדברה עם השפעות נוירוטוקסיות חמורות.
• Endosulfan: גורם פוטנציאלי לנזק לרבייה ולסרטן.

סף מרבי (PPM) – משמעות וחשיבות

הסף המרבי (Parts Per Million – PPM) מגדיר את הכמות המרבית של שאריות חומר ההדברה
שמותרת במוצר קנאביס רפואי.
רמות גבוהות מהמותר יכולות לגרום לתופעות לוואי חמורות.
לדוגמה:

• Bifenazate (0.01 PPM): רמות זעירות של חומר זה מאושרות, אך חריגה עלולה להזיק למערכת הנשימה.
• Spirotetramat (0.05 PPM): חומר הדברה שקיים במינונים נמוכים בלבד כדי להימנע מנזקי רעילות.

חשיבות הבדיקות והפיקוח

משרד הבריאות מחייב בדיקות מעבדה לכל אצוות הקנאביס הרפואי הנמכרות בישראל. הבדיקות כוללות:

1. זיהוי חומרים פעילים ושאריות חומרי הדברה.
2. עמידה בספים המקסימליים המותרים (PPM).
3. פסילת מוצרים המכילים חומרים אסורים או חורגים מהסף המותר.
   

אם זאת היינו ממליצים להיזהר ולפקוח עיניים נוכח העובדה שאנחנו לא יודעים מי גידל איך וגם מי בדק ומה.
תיהיו זהירים נסו להשיג את הקנאביס שלכם בצורה הכי טבעית שלו.
נמשיך להתפלל ולקוות יחד לליגליזציה בישראל ולרגע שבו כל אדם יהיה רשאי לגדל לעצמו לפי ראות עיניו.